מאת בראל מועלם ממשרד עורכי דין מועלם, מטבייב
תביעה נגד הצבא איננה עניין שגרתי. מדובר בהתמודדות משפטית מול גוף חזק, ממוסד ובעל משאבים כמעט בלתי מוגבלים. יחד עם זאת, מניסיוננו הרב בייצוג חיילים, קצינים ואזרחים – יש מקרים רבים שבהם תביעה נגד הצבא אינה רק מוצדקת, אלא גם הכרחית להשגת צדק אמיתי.
במשרד עורכי דין מועלם מטבייב אנו מלווים תובעים כבר משלב ההתלבטות הראשוני, ומבינים לעומק את הרגישות, החשש והמורכבות הרגשית שמלווים הליך כזה.
הצבא, בדומה לכל רשות שלטונית, אינו חסין מפני תביעות. האחריות שלו כלפי חיילים ואזרחים מעוגנת בדין, ובמקרים מסוימים הפרה של אחריות זו מזכה בפיצוי משמעותי.
בין המקרים הנפוצים שבהם אנו מטפלים:
לא כל פגיעה מזכה אוטומטית בפיצוי, אך ניסיון משפטי נכון יודע לזהות היכן עובר הקו בין “סיכון שירותי” לבין רשלנות.
להמחשה, ריכזנו בטבלה את המסלולים המרכזיים לתביעה נגד הצבא, בהתבסס על הדין והפסיקה הנהוגים כיום בישראל:
| מסלול משפטי | מתי מתאים | נקודות חשובות |
|---|---|---|
| תביעה נזיקית נגד משרד הביטחון | רשלנות, תאונה, פגיעה שאינה “פעולה מלחמתית” | דורש הוכחת רשלנות וקשר סיבתי |
| הכרה כנכה צה״ל | פגיעה או מחלה עקב השירות | הליך מנהלי מול אגף השיקום |
| תביעת אזרח שנפגע | פגיעה באזרח כתוצאה מפעילות צבאית | כפוף למגבלות חוק הנזיקים האזרחיים |
תביעה נגד הצבא מתנהלת לרוב מול משרד הביטחון או פרקליטות המדינה, תחת כללים ייחודיים שאינם חלים על תביעות אזרחיות רגילות. יש מגבלות זמן, חוקים ייעודיים ופרשנות משפטית שמחייבת היכרות עמוקה עם התחום.
מניסיוננו, טעויות נפוצות של תובעים לא מיוצגים כוללות:
ליווי משפטי נכון כבר מהשלב הראשון משנה לחלוטין את סיכויי ההצלחה.
מעבר לידע המשפטי, תביעה נגד הצבא דורשת הבנה אנושית עמוקה. רבים מהלקוחות שלנו מגיעים אחרי פגיעה פיזית או נפשית משמעותית, ולעיתים עם תחושת אכזבה עמוקה מהמערכת שבה שירתו.
במשרד עורכי דין מועלם מטבייב אנו מאמינים שייצוג נכון כולל:
הצבא אולי גוף חזק – אבל גם לו יש אחריות, והחוק עומד לצד מי שנפגע שלא כדין.
תביעה נגד הצבא היא צעד משמעותי, אך לעיתים זהו הצעד היחיד שמאפשר לנפגע לקבל הכרה, פיצוי ושקט נפשי. כאשר פועלים נכון, בזמן ובליווי מקצועי מנוסה – ניתן להשיג תוצאות ממשיות גם מול המערכת המורכבת ביותר.
כן, אפשר לתבוע גם במהלך השירות. אין חובה לחכות לשחרור. עם זאת, חשוב לדעת שקיימים מגבלות זמן להגשת תביעה, ולכן לפעמים עדיף לא לחכות.
קצין תגמולים מטפל בפציעות ונכויות שהוכרו על ידי הצבא ומעניק פיצויים לפי טבלאות קבועות. תביעה אזרחית מתאימה למקרים של רשלנות, פגיעה בכבוד, או כאשר הפיצוי מקצין התגמולים אינו הוגן. ניתן לפעול בשני המסלולים במקביל.
לא. רוב התביעות מתבססות על רשלנות – כלומר, שהצבא לא נקט באמצעי זהירות סבירים. אין צורך להוכיח כוונה לפגוע, אלא רק שהיה מחדל או התנהלות לא ראויה שגרמה לנזק.
ההתיישנות היא 7 שנים ממועד הנזק או מיום השחרור, המאוחר מביניהם. אך לגבי פגיעות מיניות התקופה ארוכה יותר. בנוסף, יש חובה להגיש הודעה מוקדמת למדינה תוך שנה מהאירוע ברוב המקרים.
התיישנות יכולה להתחיל רק מהרגע שהיית יכול באופן סביר לדעת על הנזק והקשר שלו לשירות. במקרים מסוימים, כמו מחלות שהתפתחו בהדרגה או טראומה נפשית, ניתן לטעון שההתיישנות מתחילה רק ממועד הגילוי.
מבחינה טכנית אפשר לתבוע בעצמך, אך זה לא מומלץ. תביעות נגד המדינה מורכבות, דורשות ידע משפטי מעמיק, והמדינה מיוצגת על ידי עורכי דין מנוסים. רוב עורכי הדין בתחום עובדים על בסיס אחוזים מהפיצוי, כך שאין צורך בתשלום מראש.
ניתן לתבוע על פציעות גופניות, נזקי נפש (PTSD, חרדה, דיכאון), הטרדה מינית או תקיפה, אפליה, פגיעה בכבוד, נזקים לרכוש, ואי-מתן טיפול רפואי הולם. גם נזקים עקיפים כמו אובדן השתכרות או הוצאות רפואיות.
בהחלט לא. גם אירועים שנראים כ"תאונות" יכולים לנבוע מרשלנות – אי-תחזוקה של ציוד, הדרכה לקויה, העדר פיקוח, או אי-קיום נהלי בטיחות. השאלה היא האם הצבא עשה את המקסימום הסביר למנוע את התאונה.
כן. המדינה תבקש גישה לתיק הרפואי שלך, גם לפני השירות. זה נועד לבדוק אם הנזק אכן קשור לשירות. ניסיון להסתיר מידע רפואי יכול לפגוע קשות באמינות שלך ולהוביל לדחיית התביעה.