סרטן העור כפגיעה בעבודה

ישראל היא אחת המדינות עם שיעורי סרטן העור הגבוהים בעולם. זה לא מפתיע. שמש חזקה, תרבות של עבודה בחוץ, ועשרות שנים בשדה, באתר הבנייה, בגינה, בחצר. מה שכן מפתיע הוא כמה מעטים יודעים שסרטן העור שפיתחו בגלל עבודתם עשוי להיות מוכר על ידי הביטוח הלאומי, ולהקנות להם זכויות משמעותיות.

אנחנו במשרד מועלם מטבייב פוגשים את זה שוב ושוב. חקלאי שעבד כל חייו באדמה. פועל בנין שחשב שזה "חלק מהעניין". אדם שקיבל אבחנה, עבר ניתוחים, והמשיך הלאה בלי לדעת שמגיע לו פיצוי. כולם גילו מאוחר מדי, ואחדים הגיעו אלינו בדיוק בזמן.

הנקודה המשפטית שאנשים לא מבינים

סרטן העור אינו מופיע ברשימת מחלות המקצוע הסגורה של הביטוח הלאומי. ולכן רוב האנשים חושבים שאין להם עילה. אבל החוק מכיר גם בדרך אחרת, שנקראת עילת המיקרוטראומה.

עילה זו מאפשרת להכיר בנזק שנוצר עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות לאורך זמן, עד להיווצרות מחלה שפוגעת בכושר העבודה. חשיפה חוזרת לקרינת שמש לאורך שנות עבודה נחשבת בדיוק לכך. בתי הדין לעבודה בישראל קבעו זאת בפסיקה ברורה.

כלומר, מי שעבד שנים בחשיפה לשמש ופיתח סרטן עור, SCC, BCC, סולר קרטוזיס ומחלות עור נוספות, יכול לפנות לביטוח הלאומי ולטעון שמדובר בפגיעה בעבודה. אבל צריך לדעת איך לעשות את זה נכון.

 

מה צריך להוכיח

ההכרה לא ניתנת אוטומטית. צריך להוכיח שלושה דברים:

שהעובד נחשף לשמש במסגרת עבודתו, לא בנסיעות, לא בחופשות, אלא בשעות העבודה עצמן. שהחשיפה הייתה ממושכת ומשמעותית, לאורך שנים, לא מפגש מזדמן. ושחלקי הגוף שנפגעו חשופים לאלה שנחשפו בפועל במהלך העבודה.

זה נשמע פשוט. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד מקבל את הקשר הסיבתי בלי שמלחמים עליו. תיק שמוגש נכון, עם תיעוד מסודר ועדויות על טיב העבודה ותנאיה, הוא תיק אחר לגמרי מתיק שמוגש בלי הכנה.

 

מי יכול לתבוע

כמעט כל עובד שעבד בחוץ לאורך שנים. חקלאים ועובדי חקלאות, פועלי בנין ועובדי תשתיות, גנני שטח ועובדי גינון, ספורטאים ומדריכים בחוץ, נהגים שנחשפו בחלון פתוח, ועוד.

ויש נקודה חשובה שאנשים לא יודעים: ניתן להגיש תביעה בכל גיל, גם אחרי פרישה לגמלאות. גם מי שמקבל כבר קצבת זקנה זכאי להגיש תביעה ולקבל הכרה כנפגע עבודה. ועל תביעות להכרה בפגיעת עבודה לא חלה התיישנות רגילה.

 

כשהמצב מחמיר

סרטן עור אינו פגיעה שנגמרת. הוא חוזר. נגעים חדשים מתפתחים. ניתוחים נוספים מתבצעים. וזה אומר שמי שכבר הוכר כנפגע עבודה, ומצבו החמיר, יכול להגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת ולדרוש העלאת אחוזי הנכות שנקבעו לו.

אנחנו רואים מקרים שבהם הכרה ראשונית שניתנה לפני שנים, שוב נפתחת בעקבות החמרה, ומובילה להגדלה משמעותית של הזכויות. זה לא ממצה את עצמו בתביעה אחת.

מה שאנחנו רואים בשטח

עו"ד בר-אל מועלם ועו"ד לילך מטבייב טיפלו לאחרונה בתיק של חקלאי ותיק שפיתח SCC, BCC וסולר קרטוזיס לאחר עשרות שנות עבודה בשדה. הביטוח הלאומי הכיר בקשר לעבודה, הוועדה הרפואית פסקה 32% נכות קבועה, ובנוסף נפתחה חזית נוספת של תביעה בגין ממצאים נוירולוגיים שהתפתחו כתוצאה מהמחלה.

זה לא מקרה חד-פעמי. זה דפוס שאנחנו רואים אצל אנשים שעבדו בחוץ כל חייהם ומגלים שיש להם זכויות שאף אחד לא הסביר להם.

אם עבדת שנים בחשיפה לשמש ואובחנת בסרטן עור, שווה לבדוק. פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות וללא התחייבות. אנחנו נגיד לך בכנות אם יש עילה ומה אפשר לעשות.