אנו במשרד עורכי דין מועלם מטבייב מלווים חיילים ומשוחררים שסבלו מפריצת דיסק או בלט דיסק במהלך השירות הצבאי. פציעות גב תחתון כמו בלט דיסק L4-L5 נפוצות בקרב חיילים קרביים עקב עומסים פיזיים ונשיאת משקלים כבדים. אנו יודעים כמה קשה להתמודד עם כאבים כרוניים שמגבילים אתכם גם אחרי השחרור.
פריצת דיסק מתרחשת כאשר הדיסק הבין-חולייתי בעמוד השדרה המותני, כמו L4-L5, בולט או נקרע ולוחץ על עצבים סמוכים. בצה"ל, זה קורה לעיתים קרובות באימונים אינטנסיביים או משימות פיזיות שגרתיות. מחקרים מראים שכאבי גב תחתון שכיחים בחיילים ומשפיעים על כשירותם הקרבית.
התסמינים כוללים:
אנחנו ראינו מקרים רבים שבהם חיילים המשיכו לסבול גם לאחר השחרור, מה שדורש טיפול מיידי והכרה רפואית.
בלט דיסק מגביל את הניידות ומפחית את היכולת לבצע משימות צבאיות בסיסיות וכמובן יכול להוריד פרופיל צבאי. חיילים רבים מדווחים על ירידת פרופיל רפואי וצורך בפיזיותרפיה או טיפולים תרופתיים. מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין כאבי גב להיעדרויות ממושכות משירות פעיל.
בשנים האחרונות, עם עלייה בפציעות במלחמות ובאימונים, אגף השיקום מטפל במספר גובר של מקרים כאלה – למעלה מ-20,000 פצועים חדשים נקלטו ב-2025. אנו במשרדנו מסייעים להוכיח את הקשר הסיבתי לשירות כדי למנוע החמרה עתידית.
על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, כל פציעה תוך ועקב השירות, כולל פריצת דיסק, מזכה בהכרה כנכה צה"ל. התהליך כולל הגשת בקשה לקצין התגמולים, ועדה רפואית וקביעת אחוזי נכות.
חשוב לפנות מיד – גם אם הפגיעה התגלתה לאחר שנים, ניתן להוכיח החמרה עקב השירות. אנו מלווים אתכם בכל שלב, כולל ערעורים לוועדה הרפואית העליונה.
הגשת תביעה מתחילה בטופס רפואי 190 מרופא צבאי או אזרחי. אגף השיקום בוחן את הקשר הסיבתי לשירות תוך 6-12 חודשים. ועדה רפואית קובעת אחוזי נכות על סמך MRI ובדיקות תפקודיות.
שלבים מרכזיים:
אנו מכינים אתכם לוועדה עם חוות דעת מומחים כדי למקסם אחוזים.
פציעות ניתנות למניעה באמצעות חיזוק שרירי ליבה ומתיחות לפני אימונים. צה"ל ממליץ על נשיאת ציוד מאוזנת ומנוחה מידית בכאבים. שיקום כולל פיזיותרפיה 3-6 חודשים עם שיעורי הצלחה של 80% ללא ניתוח. בין אם מדובר בפריצת דיסק, שבירת מרפק בצבא או כל פציעה אחרת אנחנו כאן בשבילכם.
טיפולים מומלצים:
במשרדנו טיפלנו בחייל קרבי שסבל מבלט L5-S1 מאימון מסע. לאחר ליווי, קיבל 35% נכות וקצבה חודשית קבועה. מקרה נוסף: משוחררת עם החמרה לאחר שחרור זכתה במענק בערעור עליון.
הכאב יורד לרגל, לא נשאר רק בגב. אם אתה מרגיש "חשמל" או קהות מהישבן דרך הירך ועד הרגל – זה סימן אזהרה. כאב שמתעצם בשיעול, בישיבה ארוכה או בנשיאת מסע – חשוד במיוחד. בצבא, הסימן הקלאסי זה שאתה לא יכול לקום אחרי תרגיל זחילה או משיכת עמדה.
תמיד את האמת. רופאים צבאיים רואים מאות מקרים ויודעים למצוא סימולנטים. יותר חשוב – אם תסתיר, הדיסק יכול להחמיר עד לניתוח. יש הבדל בין "לנוח שבוע" לבין "נזק עצבי קבוע". תיעוד מדויק מההתחלה גם חיוני לקצין וליום שתרצה פרופיל או שחרור.
לא בהכרח. תלוי בחומרת המקרה ובתפקיד. יש לוחמים שחזרו לפעילות מלאה אחרי שיקום נכון, ויש שעברו לתפקידי מטה משמעותיים. הצבא היום יותר גמיש מפעם – אם אתה מוכיח ערך, ימצאו לך מקום. רק לא תעוף בצניחה או תסחב אלונקות.
המינימום האבסולוטי: 6-8 שבועות. המציאות: 3-6 חודשים לחזרה מלאה. אל תאמין למפקד שאומר "שבועיים תהיה בסדר". התקופה הקריטית זו 3 החודשים הראשונים – שם קובעים אם תחזור ל-100% או תישאר עם בעיה כרונית. מי שממהר בשלב הזה משלם על זה שנים.
שחייה (במיוחד גב), פילאטיס קליני, וחיזוק ליבה ממוקד. בצבא לא תמיד יש גישה למתקנים, אבל תרגילי פלאנק ווריאציות שלו אפשר לעשות בכל מקום. חשוב באמת: שינה על מזרן קשיח, לא לשבת יותר מ-40 דקות רצוף, ומתיחות כל בוקר. זה משעמם, אבל זה עובד.
תמיד שווה להגיש. אפילו 10% נכות זה כסף חודשי לכל החיים ותעדוף בשירותים שונים. רק תדע: התהליך לוקח חודשים, תצטרך MRI עדכני, ויש ועדות רפואיות. הטיפ האמיתי – שמור כל מסמך רפואי, כל פניה לרופא, כל פרופיל. בלי תיעוד, אין סיכוי.
מסע זה בדרך כלל פריצה הדרגתית – דיסק שהתבלה והתפוצץ תחת עומס מצטבר. תאונה זו פגיעה אקוטית – נזק יותר דרמטי, לפעמים עם שברים נלווים. מבחינת הצבא, תאונה זה פגיעה בעבודה מוכרת אוטומטית. מסע – צריך להוכיח קשר. לכן חשוב לדווח על כאבי גב עוד בזמן השירות.
תלוי מה זה "קלה". אם זה בליטה קטנה בלי תסמינים נוירולוגיים (חולשה, קהות), אפשר לשרת עם הגבלות – פרופיל 72 או 82, הקלות בנשיאה, תפקיד מותאם. הבעיה: בצבא קשה לשמור על הגבלות כשיש מצב מבצעי. הדיסק לא יודע שיש כעס על הגבול.