במהלך עבודתי כעורך דין המתמחה בדיני צבא והכרה בנכי צה"ל, אני פוגש לא מעט חיילים וקצינים שסובלים מקרע בכתף – פציעה שנראית לכאורה מקומית, אך עלולה להפוך לפגיעה מתמשכת שמלווה את האדם במשך שנים.
הכתף היא מפרק מורכב ואחד השכיחים ביותר להיפגע בשירות הצבאי – במיוחד בקרב לוחמים, טכנאים, מדריכים או כל מי שמחזיק ציוד כבד ומבצע תנועות חוזרות ונשנות.
האתגר המרכזי הוא להוכיח שהפציעה נגרמה בגלל השירות (גם פציעה במהלך גיבוש צהל ) ולא עקב סיבה פרטית. כאן מתמקדת העבודה המשפטית.
במקרים רבים, הקרע מתפתח בהדרגה – כתוצאה ממאמץ פיזי ממושך, אימונים אינטנסיביים או עומס מצטבר. גם מקרים של נפילה במהלך פעילות, החלקה בבסיס, או מאמץ יתר באימון – יכולים להיחשב כפגיעה בשירות.
כדי להכיר בפגיעה, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין התלונה לבין הפעילות הצבאית. לכן חשוב:
לאחר שחרור, ניתן להגיש בקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכרה בפגיעה. את הבקשה מלווה תצהיר אישי ותיעוד רפואי.
במשרד עורכי הדין שלנו אני מלווה את הלקוחות דרך כל השלבים – מהגשת הבקשה ועד לוועדה רפואית. ההליך כולל:
איסוף ראיות רפואיות ושירותיות.
כתיבת תצהיר אישי מדויק ומבוסס.
ייצוג בוועדות רפואיות מול משרד הביטחון.
עם ההכרה כנכה צה"ל, ניתן לקבל זכויות כגון:
ברוב המקרים, חיילים משוחררים מתקשים לעמוד לבדם מול המערכת. כאן נכנס תפקידו של עורך דין מנוסה המכיר את המערכת מבפנים.
במקרים שבהם הפגיעה לא תועדה בזמן, או שהצבא טוען שמדובר בבעיה רפואית קודמת – נדרש ידע משפטי כדי לגשר על הפערים ולהציג ראיות חדשות.
קרע בכתף בצבא או פריקת כתף בצבא שהובילה לקרע הינה פציעה שנראית קלה אך משפיעה עמוקות על חיי היום-יום – בעבודה, בשירות ובפעילות הפיזית. היכרות עם הזכויות ועם הדרך הנכונה לפעול מול הגופים הצבאיים והאזרחיים עשויה לעשות את ההבדל בין דחייה להכרה מלאה.
במשרד מועלם מטבייב אנחנו מלווים כבר שנים חיילים ואנשי ביטחון, במטרה אחת – לוודא שכל מי שנפגע בשירות יקבל את מה שמגיע לו על פי חוק.
כן, קרע ברוטטור קאף שנגרם במהלך השירות הצבאי יכול בהחלט להזכות באחוזי נכות. אנחנו במשרד עורכי דין מועלם מטבייב רואים מקרים רבים שבהם חיילים מקבלים 20-50% נכות על קרע בכתף, תלוי בחומרת הפגיעה והשלכותיה על התפקוד היומיומי. החדשות הטובות הן שגם אם לא עברתם ניתוח, אם יש קרע מתועד ומגבלות תפקוד – זה מזכה בנכות.
זו טענה קלאסית שהצבא מעלה, במיוחד כשאין תיעוד של אירוע פציעה ברור. במקרים כאלה אנחנו מתמקדים בהוכחת הקשר הסיבתי – האם התפקיד הצבאי החמיר את המצב? האם היו תסמינים לפני הגיוס? לרוב, אם לא היו תלונות או בעיות בכתף לפני הצבא והתסמינים התחילו רק בשירות, אפשר להוכיח שהקשר למילואים או לשירות הסדיר ברור.
מהניסיון שלנו, התהליך יכול לקחת בין 6 חודשים לשנה וחצי. זה תלוי בכמה גורמים – האם יש צורך בוועדות רפואיות נוספות, האם הצבא מבקש חוות דעת משלו, והאם מגישים ערר על החלטה ראשונית. אנחנו במשרד מועלם מטבייב תמיד ממליצים להתחיל את התהליך מוקדם ככל האפשר ולא לחכות עד סוף השירות.
בהחלט לא. למעשה, החלטה לעבור ניתוח צריכה להיות רפואית טהורה ולא בגלל שיקולי נכות. אנחנו רואים מקרים רבים שבהם חיילים מקבלים נכות משמעותית גם ללא ניתוח, כשהקרע מוכח ב-MRI והמגבלות התפקודיות מתועדות היטב. לעומת זאת, יש מקרים שבהם אחרי ניתוח מוצלח הנכות דווקא נמוכה יותר כי התפקוד משתפר.
השאלה הזו מעלה הרבה בלבול. המפתח הוא לא בהכרח גודל הקרע אלא ההשפעה על התפקוד. אנחנו רואים במשרד מקרים של קרעים חלקיים שגורמים למגבלות קשות ומזכים ב-40% נכות, ולעומתם קרעים מלאים עם פיצוי טוב של השרירים שמזכים רק ב-20%. הכל תלוי בבדיקה האורתופדית, בטווחי התנועה, ובהשפעה על החיים.
בהחלט. מילואים זה שירות צבאי לכל דבר ועניין. ראינו מקרים רבים של קרעים שנגרמו בזמן אימונים במילואים, נשיאת ציוד כבד, או אפילו עבודה פיזית אינטנסיבית בבסיס. החשוב הוא לתעד את האירוע בזמן אמת – להגיע לרופא צבאי מיד, למלא טופס 28 (תאונה בצבא), ולעשות MRI בהקדם.
זה מצב שאנחנו נתקלים בו הרבה, ולרוב הוא לא מוצדק. החלטה של 0% בדרך כלל משקפת טעות בהערכה או חוסר בתיעוד. במשרד מועלם מטבייב הצעד הראשון שלנו הוא להגיש ערר מנומק עם חוות דעת אורתופדית עדכנית, תיעוד של מגבלות תפקוד, והשוואה לתקנות. ברוב המקרים בהם מדובר בקרע מתועד עם תסמינים, מצליחים להפוך את ההחלטה.
זו שאלה מרכזית שקובעת הרבה פעמים את התוצאה. אנחנו בונים את הקשר הסיבתי על סמך מספר נדבקים: תיאור התפקיד ודרישותיו הפיזיות (נשיאת ציוד, זחילות, תרגילים), עדויות של חברים ליחידה, רשומות רפואיות מהשירות המתעדות כאבים או פניות לרופא, ובעיקר – חוות דעת אורתופדית שמסבירה איך התפקיד יכול היה לגרום לקרע.
השאלה הכספית חשובה, אבל התשובה מורכבת. קצבת נכות תלויה באחוזי הנכות, בדרגה הצבאית, ובשאלה האם מדובר בנכות צמיתה או זמנית. לדוגמה, נכות של 30% יכולה להניב כ-900 שקל לחודש כקצבה חודשית, פלוס פיצוי חד-פעמי של עשרות אלפי שקלים. אבל אנחנו במשרד תמיד מדגישים – אל תתמקדו רק בכסף, אלא בהכרה הראויה במגבלות שלכם.
כן, זה לגמרי אפשרי ולגיטימי. הרבה קרעים ברוטטור קאף מתפתחים בהדרגה ויכול להיות שהתסמינים החמורים התגלו רק אחרי השחרור. החשוב הוא להוכיח שמקור הבעיה היה בשירות – דרך רשומות רפואיות מהצבא שמתעדות כאבי כתף, תיאור של פעילות פיזית אינטנסיבית, ו-MRI שמראה קרע. אנחנו מטפלים במקרים כאלה באופן שוטף ויש תקדימים רבים של הצלחה.